גירושין מורכבים מנושאים רבים בעלי משמעות והשלכות כמו הכרעה בגורל הילדים, מי יהיה ההורה המשמורן, מה יהיו הסדרי הראיה בין הצדדים, מה יהיה גובה המזונות וכו'. ככלל, בית הדין הרבני הוא הגוף המוסמך לדון בגירושין אך לביהמ"ש לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לדון בנושאים אלו.
מאת: צוות המערכת של עו"ד רן רייכמן
למעשה, מדובר בשתי ערכאות שמובדלות אחת מהשנייה על ידי כך שהאחת חילונית והשנייה דתית, מה שמאפיין את עולם הערכים של כל אחת. באופן זה, יכולות להתקבל באותן נסיבות מקרה תוצאות משפטיות שונות לחלוטין ואף הפוכות. לדוגמא, בית המשפט יחיל את חוק יחסי הממון שקובע כי כל מה שנצבר על ידי בני הזוג במהלך הנישואין הם נכסים משותפים, ללא קשר רישום בטאבו של הנכסים הללו.
לעומת זאת, בית דין רבני יחיל משטר של הפרדה רכושית, כלומר מי ששמו רשום על הנכס, יהיה בעליו. למרות שבית הדין הרבני מחויב להחיל את חוק יחסי הממון על פי פסיקה בג"צ, הוא לא פעם מתעלם מהפסיקה מה שעשוי להוביל לתוצאות משפטיות הפוכות בינו לבין בית המשפט לענייני משפחה.