בשנים האחרונות פונים יותר ויותר זוגות המצויים בהליכי גירושין לקבלת משמורת משותפת על ילדיהם, וזאת כדי לגדלם ולחנכם באופן שווה. גישה זו, לטענת עורך דין רן רייכמן, מעמידה בסימן שאלה את הסדרי המזונות הנהוגים כיום, ומהווה פתח לדיונים ולפסקי דין שונים בנושא.
תשלום דמי המזונות המקובל בישראל
עורך דין רן רייכמן – משמורת משותפת ומזונות (nuchylee)
דמי המזונות במדינת ישראל נשענים על הדין העברי, שקובע כי חובתו של האב לשאת בנטל מזונות ילדים קטינים עד גיל 15. מגיל 15 ועד גיל 18 ייקבעו מזונות הילדים על פי דין צדקה בהתאם ליכולתם הכלכלית של שני ההורים, אם כי לדברי עו"ד רן רייכמן, לרוב האב נושא בנטל דמי המזונות עד בגרותו של הילד.
גישה זו חלה גם לגבי משמורת משותפת, בה למרות אחריותו הזהה על הילד, שכוללת גם את הוצאותיו השונות, האב עדיין נדרש לשלם דמי מזונות. יחד עם זאת, בחלק מהמקרים בית המשפט מראה גמישות לגבי גובה דמי המזונות.
גובה דמי מזונות במשמורת משותפת
עורך דין רן רייכמן מציין שמכיוון שמשמורת משותפת מהווה גישה חדשה בישראל, קביעת גובה דמי המזונות משתנה בהתאם לגישתו של כל שופט, וכן בהתאם לנסיבות המסוימות של כל מקרה. בד בבד, לאחרונה קיימת נטייה להפחית את שיעור דמי המזונות ב-25%.
בנוסף לכך, בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים נוצר בשנת 2013 פסק דין תקדימי, בו ביטל השופט יעקב כהן לחלוטין את דמי המזונות במקרה של משמורת משותפת. זאת מתוך עיקרון השוויון הקיים בחברה הישראלית, שאינו מבחין בין המינים. מאידך, מסביר עו"ד רן רייכמן, עדיין קיימים לא מעט מקרים של משמורת משותפת בהם אבות נדרשים לשלם דמי מזונות מלאים, על פי בחינת כל מקרה לגופו.
שיקולים בקביעת גובה דמי המזונות במשמורת משותפת
חוסר האחידות בפסקי הדין עבור דמי מזונות לקטינים במשמורת משותפת, נובע ממספר שיקולים המנחים את בית המשפט. השיקולים קשורים בין היתר בגובה ובפערי ההכנסה בין בני הזוג, ברמת החיים אליה הילד הורגל טרם הגירושין, וצרכיו המסוימים של כל ילד.
עו"ד רן רייכמן מוסיף כי נלקחות בחשבון הנסיבות האישיות של כל הורה, כמו מצב בריאותי או הקמת תא משפחתי חדש. בנוסף, מכיוון שמשמורת משותפת אינה חייבת להיות שוויונית לחלוטין, וייתכן כי הורה אחד יישא יותר בנטל גידול הילדים. גם מרכיב זה משפיע על גובה דמי המזונות שבית המשפט יפסוק.
