שאלות ותשובות

על אף שההורים ערכו הסכם גירושין מחייב, חשוב להבין כי הילדים אינם 'כבולים' לאותו הסכם. על כן, גם במצבים שבהם לא בהכרח הוכח כי היה שינוי נסיבתי כלשהו במצבם הם רשאים להגיש תביעת מזונות באופן עצמאי לחלוטין.

אמירה זו מסוייגת בעובדה שהגשת התביעה לדמי מזונות יכולה להיות מוגשת רק במקרה שבו לא נערך דיון נפרד בעניינם אשר בדק לעומק את צורכיהם של הילדים. עו"ד רייכמן מסביר כי התביעה לקבלת דמי מזונות יכולה להיות מוגשת בעזרת האם או לחלופין בעזרת כל בן משפחה או ידיד שאינו כפוף להגבלות וההסכמות שבין הורי הילדים.

האב אמנם נושא בחובה מוחלטת לדאוג לצרכים ההכרחיים של הילדים, עד הגיעם לגיל 15. יחד עם זאת, לאחר גיל זה, חובת המזונות מוטלת על שני ההורים, בתנאי שמדובר כמובן בצרכים שהם מעבר לצרכים ההכרחיים של הילדים.

עו"ד רן רייכמן מסביר כי הדין העברי מגדיר 3 עילות מקובלות לגירושין:
1. עונתה של האישה – הבעל מחוייב בקיום יחסי אישות בתדירות כלשהי עם בת זוגו. אם מסרב הוא לכך, הוא נחשב למורד בדין העברי ואישתו זכאית לדרוש גט.
2. התעללות באישה – מקרים שבהם מתעלל הבעל באישה באמצעות אלימות פיזית, נפשית וכלכלית, המתבטאת בהגבלת חופש כמו גם שימוש בהעלבות וקללות, הכאת האישה או בגידה, מזכים את האישה בדרישת גט לגיטימית.
3. סירוב מזונות –במקרה שבו הבעל מסרב לתת מזונות לאשתו, היא תהיה זכאית לגט.

בהתאם להוראת החוק למניעת אלימות במשפחה, בסמכותו של בית המשפט להעניק צו הגנה בהסדרי ראיה במצבים ספציפיים ומוגדרים. האפשרות למתן צו שכזה תיבחן לאחר הגשת בקשה מתאימה בשמו של הקטין על ידי אחד מהוריו, ולאחר מכן יוחלט אם אכן קיים חשד סביר לביצוע העבירה.

בבית הדין הרבני יש חוקים מחמירים עבור אישה שעוזבת את הבית, אשר נחשבת לאישה מורדת ואינה זכאית לזכויות שונות כדוגמת מזונות וכתובה,  אלא אם תוכיח כי היו לה סיבות טובות לעזוב. יחד עם זאת מספיק שהיא תראה נימוק קל כנוצה, אשר יהווה בסיס מוצדק לעזיבתה את הבית.

כל אחד מבני הזוג רשאי להגיש בקשה לתביעת פירוק שיתוף, עוד לפני פקיעתם של הנישואין בפועל, גם לאחר החידושים שנערכו בחוק יחסי הממון. למעשה, סברה זו אף מתחזקת לאחריהם וכיום ניתן לעתור לאיזון רכוש לאחר שנה מהרגש בו הוגשה תביעת הגירושין.