באילו מקרים יינתן על ידי בית המשפט צו הגנה בהסדרי ראיה?

כפי שמציין רן רייכמן, הסדרי ראיה נקבעים בעת גירושין עם ילדים קטינים, ותפקידם להסדיר ולהגדיר את המפגש עימם עבור ההורה שאינו המשמורן.

ואולם, לא אחת עולות טענות ובקשות למתן צו הגנה בהסדרים אלו. לדבריו של עורך הדין רן רייכמן, חשוב לדעת כי על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, בסמכות בית המשפט לתת צו הגנה בהסדרי ראיה במצבים מסוימים. האפשרות למתן הצו תיבחן לאחר שתוגש בקשה מתאימה בשם הקטין על ידי אחד מההורים, ויוחלט אם קיים חשד סביר לביצוע העבירה.

מהו צו הגנה?

רן רייכמן

רן רייכמן – צו הגנה (Master isolated images)

צו הגנה הנו צו הרחקה זמני שנועד לספק מענה מיידי למקרים של אלימות במשפחה. את צו ההגנה הראשוני ניתן לבקש במעמד הורה אחד, אך עד שבוע מיום היכנסו לתוקף יש לערוך דיון משותף של שני הצדדים.

לאחר מכן ובעקבות הדיון, מסביר עו"ד רן רייכמן, יקבע בית המשפט אם להאריך את הצו לתקופה של עד שלושה חודשים, כשגם בסיומה ניתן לבקש להאריכו לתקופה נוספת, שלרוב אינה עולה על שנה.

מורכבות הוכחת הצורך בצו הגנה

עו"ד רן רייכמן מציין שהוצאת צווי הגנה במהלך הסדרי ראיה אינה משימה קלה עבור בית המשפט, ובמיוחד אם עולות טענות סותרות על ידי ההורים.

מצד אחד, בית המשפט חפץ לספק הגנה לקטין כנגד מעשי אלימות. מאידך, עליו להיזהר ולבדוק שאין מדובר בטענת שווא הנובעת ממניפולציה וממאבקי כוח של ההורים, אשר נמצאים בהליך פרידה טעון מבחינה רגשית.

בנוסף לכך, סביכות הוכחת האלימות גדלה כאשר מדובר בילדים רכים בשנים, מכיוון שאין בידי בית המשפט יכולת לקבל עדות מהימנה מהקטין, שעלול להיות מושפע מדברי ההורים.

אי לכך, לטענת רן רייכמן, בית המשפט עושה ככול שביכולתו על מנת לוודא את אמיתות מעשי האלימות, אם מדברי הקטין, מחקירת המקרה, מההורים, מקרובי משפחה ומגורמים נוספים המכירים את הילד – כמו גננת, עובד סוציאלי או מורה.

מהם המקרים שבהם יינתן צו הגנה?

לאחר בחינה מעמיקה של כל בקשה לגופה, יחליט בית המשפט על הפעלת צו ההגנה. עו"ד רן רייכמן מדגיש כי צו ההגנה יינתן, רק בתנאי שיוכח כי קיים חשד סביר לביצוע אלימות נגד הקטין על ידי ההורה, ולאור המצבים הבאים כמוגדר בחוק:

  • בגין התעללות נפשית ממושכת שאינה מאפשרת לקטין לנהל את חייו באופן תקין.
  • עקב התנהגות אלימה של אדם במועד הסמוך להגשת הבקשה. אלימות זו יכולה להיות פיזית, מינית או להתבטא בכליאת הקטין שלא כדין.
  • התנהגות המהווה בסיס סביר להנחה שהקטין נתון תחת סכנה אמיתית וגופנית לפגיעה מאלימות.

רן רייכמן הנו עורך דין המוכר כאוטוריטה בתחום דיני המשפחה ע"י העוסקים בתחום, הנקרא באופן תדיר להופיע באמצעי התקשורת למתן חוות דעת ופרשנויות.

פורסם בקטגוריה מאמרים, משמורת ילדים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.